ידוע הוא, שבגטאות נוצרו חברות של ילדים, רובם יתומים שהתגוררו ברחובות. ראו תמונה: http://warsaw.daat.ac.il/photos/100.htm
מדוע התקבצו הילדים הללו בחבורות?
מה היו היתרונות של חיים בחבורה ומה היו חסרונותיה?
נסו לשער: כיצד בא לידי ביטוי המחסור בהדרכת מבוגרים, באהבת הורים ובבית בהתנהגות של הילדים בחבורה אחד כלפי השני, בהתנהגותם כלפי אנשים מחוץ לחבורה וברמה המוסרית שלהם.
תוכלו להעזר בעמ' 15-25 בספר רוץ ילד רוץ של אורי אורלב.
1) בשלב ראשון, שערו כיצד השפיע המצב החדש על יחסי הורים-ילדים, וילדים לבין אחיהם. האם המצב הקשה יצר מריבות רבות בבית או שחיזק את האחדות המשפחתית? נמקו את דעתכם.
2) לאחר שסיימתם לדון בשאלה, קראו את העדות הבאה: http://www1.yadvashem.org.il/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%205676.pdf
אח"כ כתבו יומן (עד עמוד אחד) של ילד בגטו המספר על ערב אחד בחברת משפחתו בגטו. היומן יתרכז ביחסים בתוך המשפחה. נסו להיות יצירתיים עד כמה שניתן. את היומן תצטרכו להקריא בפני הכיתה.
הילדים היהודים ומשפחותיהם הוכנסו לגטאות ושם נאלצו להתרגל למצב חדש, שונה מכל מה שהכירו קודם. חיים בצפיפות, מחסור במזון, בתרופות, במים חמים לרחצה ובאמצעי קיום נוספים.
משימתכם מחולקת לשני שלבים:
1) נסו לשער את כל מגוון תפקידים שילדים יכלו למלא במצב החדש (בבית ומחוץ לבית). איזה מהתפקידים ילדים עשויים למלא טוב יותר ממבוגרים? נמקו את תשובתכם.
2) לאחר שהעלתם את ההשערות על הכתב הכנסו לאתר יד ושם בכתובת הבאה: http://www1.yadvashem.org.il/Odot/prog/INDEX_gibuy.ASP?gate=2-43
וגם העדויות הבאות:
http://www1.yadvashem.org.il/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%203456.pdf
http://www1.yadvashem.org.il/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%205503.pdf
מצאו שם עדויות ותמונות המתארות את התפקידים שמלאו הילדים בגטאות. הכינו פרזנטציה בנושא. בפרזנטציה אתם צריכים להשוות בין ההשערות שלכם לבין הממצאים בפועל. כלומר, לאיזה השערות מצאתם הוכחות ולאיזה לא.
"תמיד התפלאנו איך הבין ילד בגיל שלוש-ארבע את כל הטרגדיה של המצב, איך הם השתדלו לשתוק כאשר נחוץ היה, איך ידעו להסתתר. ילדים שרצינו לתת להם זריקה כאמצעי שינה היו אומרים: לא צריך - אני אשתוק... הם היו משחקים בהלוויות ובקבורות. היו חופרים בור, שמים בו ילד וקוראים לו היטלר".
עדותו של רופא, ניצול שואה על הילדים בהם טיפל.
מופיע באתר גטו ורשה: http://warsaw.daat.ac.il/k.htm
כדאי שתכירו את האתר הזה משום שהוא יכול לסייע לכם בכתיבת העבודה.
שלום לכולם,
בשיעורים האחרונים דיברנו על הילדים היהודים, שילדותם נקטעה בשל כניסתם לגטאות. לא היה זה תהליך הדרגתי, אלא תהליך שהתרחש בפרק זמן קצר ביותר. במקומות רבים בפולין ניתנה ליהודים התראה לפנות את בתיהם ולעבור לגטאות בתוך כמה שעות. במצב זה, כאשר משפחות רבות חוו את אובדן רכושם ולעתים אבדן בן משפחה שנרצח או נחטף וגורלו לא ידוע, והתמקמו בגטו הצפוף, נדרשו הילדים להפסיק את ילדותם במתכונת שהייתה עד אז, ולסייע להוריהם במלחמת ההשרדות של הגטו. רבים מהילדים עסקו בהברחת מזון, בקיבוץ נדבות, בתוך תחומי הגטאות ומחוצה להם, אחרים יצאו לעבוד כדי לסייע לפרנסת המשפחה. ילדים אחרים, שהוריהם היו עניים פחות, זכו ללמוד בביתי הספר של הגטאות שהיו ברובם מחתרתיים, משום שהגרמנים אסרו על קיום מערכות חינוך.
אגב, לא כל ילדי הגטאות היו עניים, היו גם ילדים ממשפחות מבוססות. עד כמה שהדבר נשמע מוזר, גם בגטאות היו מעמדות כלכליים. היהודים בעלי אמצעים כלכליים היו סוחרי הברחת המזון, בעלי עסקים למניהם, שהיו להם קשרים כלכליים עם הפולנים והנאצים. הילדים מהמשפחות המבוססות זכו למזון טוב יותר (אך פחות טוב משהיו רגילים לפני הכיבוש הגרמני), ללבוש מספק ולדיור סביר. שימו לב לתמונה הבאה, אם תסתכלו היטב רואים את הפערים הכלכליים בין הילדים העניים של הגטו לבין אנשים אמידים יותר (שימו לב ללבושה של הגברת עם החולצה הלבנה והז'קט הבהיר). גם ילדותם של הילדים ממשפחות אמידות נפגעה, הם כמו שאר ילדי הגטו, נחשפו למראות המוות המזעזעות, לאלימות של הנאצים וכוחות המשטרה הפולנית והיהודית, להשפלות של הוריהם בזמן החיפושים של הנאצים בבתים.
תוכלו להרחיב את ידיעותכם על ילדות ונערות בגטאות אם תקראו את מאמרה של דליה עופר (הקישור מופיע בסוף מסמך זה בפרק קריאת הרשות).
בשיעורים הקודמים, ניסנו גם להבין כיצד השפיע המצב החדש על יחסי הורים וילדים מבחינת האחדות המשפחתית ומעמד הילדים בבית. למדנו שהנושא מורכב מאוד וקשה להגיע למסקנות חד משמעיות, השונות בין משפחה למשפחה ובין מקום למקום עשתה את ההבדלים.
סוגיה נוספת היא תופעת התקבצות ילדים בחבורות. רוב ילדי החבורות היו בנים למשפחות שהתפרקו בשל מות או העלמות ההורים (למשל: נחטפו לעבודות כפייה ע"י הנאצים) או ילדים שעזבו את בתיהם בשל חוסר היכולת של המשפחה לפרנסם. לחיים בחבורה היו יתרונות, משום שהחבורה הייתה מעיין משפחה חלופית, שסיפקה מזון והגנה. מצד שני, היו גם חסרונות: מחסור באהבת הורים, בהגנה ובהדרכת מבוגרים.
משימתכם:
קראו את סיפורו של נער בן 13 בגטו ורשה, וערכו רשימה של ראיות (עובדות) מסיפורו של הילד, המחזקות 3 טענות מתוך 6 הטענות שלפניכם:
1. כיבוש פולין גרם לזעזוע קשה למבנה של המשפחות היהודיות.
2. הילדים נדרשו לסייע בפרנסת המשפחה.
3. ילדים יהודים ששרדו היו בעלי יוזמה, יכולת אלתור ויוזמה.
4. הסיכויים להנצל גדלו כאשר ילדים ברחו "לצד הארי", השארות בגטו משמעותה מוות.
5. החויות הקשות לא מחקו את רגש הילדותיות לגמרי.
6. היו בודדים שעזרו ליהודים להנצל.
את הראיות עליכם לכתוב בתיבת התגובה בתחתית העמוד. נא לא לשכוח לציין שם.
שימו לב, אתם מתבקשים להביא ראיות (עובדות) המחזקות את הטענה ולא נימוקים המסבירים מדוע הטענה נכונה. כאשר אנו מנסים להוכיח טענה מסוימת, אנו יכולים להעזר בראייה או בהסבר (שלפעמים אינו כולל עובדות). במקרה שלנו אני מבקש להתמקד בנימוקים מסוג ראייה.
להלן מספר הסברים למושגים המופיעים בסיפור:
"הרובע הארי" או "הצד הארי" – הגטאות מוקמו בתוך הערים, ברבעים סגורים. החלק של העיר שלא נכלל בתחומי הגטו נקרא "הצד הארי".
"סאכארין" – תחליף סוכר, בתקופת המלחמה, שרר מחסור חמור במוצרי מזון בסיסיים.
"ז'נדרמים" – שוטרים וחיילים פולנים ששתפו פעולה עם הנאצים.
"גרוש היהודים למזרח" – שם קוד שנתנו הנאצים לחיסול היהודים בגטאות (החל מיולי 1941). כדי למנוע התקוממות בגטאות, אמרו הנאצים ליהודים שהם מועברים ל"ישוב מחדש במזרח" כלומר בתחומי רוסיה.
"טרבלינקה" – אחד ממחנות ההשמדה, שבנו הנאצים בסוף 1941 כדי לחסל את יהדות פולין. במחנה הושמדו היהודים מיד לאחר הגעתם (במשלוחי הרכבות) בתאי גאזים.
פולקסדוייטץ' – פולנים שמוצאם המקורי גרמני. לפני מלחמת העולם הראשונה, חלקים מפולין היו שייכים לגרמניה. לאחר המלחמה, נלקחו מגרמניה שטחים, שעליהם נבנתה מדינת פולין. על השטח שנלקח מגרמניה ישבו גם תושבים גרמנים, שהפכו לאזרחי פולין (פולקסדוייטץ'). לאחר שגרמניה כבשה את פולין במלחמת העולם השניה, הפכו הפולקסדוייטץ' למשתפי פעולה עם הנאצים.
קריאת רשות להרחבה:
מאמרה של דליה עופר על ילדים ובני נוער בשואה. שימו לב, המאמר ארוך ומורכב, אין צורך לקרוא את כולו, הוא מורכב מפרקים, תוכלו לקרוא את הפרק המעניין אתכם בלבד.
מהו מבוא?
מבוא הוא החלק הראשון ש"מכניס" אותנו לעבודה. הוא מעין פתיחה או הקדמה לעבודה.
מה צריך להיות כתוב במבוא?
1. הצגת הנושא של העבודה והסבר של הנושא.
2. הצגת שאלת החקר והסבר מפורט שלה – בלי תשובה לשאלה.
3. מדוע בחרתם לכתוב על הנושא הזה, מדוע הוא מעניין ומה חשיבותו.
4. שיטת המחקר – באיזה שיטות מחקר השתמשתם (ניתוח מקורות ראשוניים/משניים, ראיונות עם מקורות חיים, סקרים)?
5. מקורות המידע בהם השתמשתם (ספרים ומאמרים, תעודות ראשוניות, מפות, ראיונות).
6. קשיים בהם נתקלתם בהשגת מקורות מידע. נאמר לדוגמה, שכתבתם עבודה על משחקי ילדים בגטו ורשה, וציינתם שיש מעט מאוד חומר בנושא. חשוב לציין זאת משום, ששזה אומר שהמחקר שלכם ראשוני וצריך לבדוק אותו שוב במידה וימצאו חומרים חדשים בעתיד.
7. הדרך שבה העבודה בנויה –מהו סדר הפרקים ומדוע הוא בנוי כך, כדי שהקורא יבין את ההגיון של כתיבתכם.
למרות שהמבוא ממוקם בראש העבודה כותבים אותו לאחר שסיימתם את הכתיבה של העבודה, וזאת משום שהעבודה לא תיראה בדיוק כפי שתיכננתם אותם בתחילה. במשך כתיבת העבודה מתגלים עובדות חדשות וקשיים אותם לא צפיתם, ולכן יהיה עליכם לשנות את התכנון המקורי שלכם.
